בית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין ביטל כתב אישום משמעתי (קובלנה) שהגישה ועדת האתיקה הארצית בראשות עו"ד מנחם מושקוביץ נגד עו"ד לירום סנדה.
בית הדין קבע כי יו"ר ועדת האתיקה מושקוביץ פעל בניגוד עניינים חריף והיה מעורב בהליכים, חרף אינטרס אישי לכאורה שיש לו בעניין. "התנהלות ועדת האתיקה הקובלת שערורייתית", קבע בית הדין.
משרדו של עו"ד לירום סנדה ידוע בשיווק אגרסיבי והתמודד בעבר עם תלונות על הפרת כללים.
שתי הקובלנות של ועדת האתיקה הוגשו בגין פוסט וסרטון פרסומי שעו"ד סנדה פרסם ברשתות, ובו הוא התפאר ואמר כי "הליכי חדלות פירעון הם פרוצים ומופקרים. ההליכים מתנהלים על בסיס הקשרים של הפירמה… כאשר אין לנו הסכמות מול הנאמן בתיק, אנחנו מגישים תוך 24 שעות נגד כל נאמן 100 בקשות בממוצע בתיקים שאנו מנהלים מולו… משרדו של הנאמן יקרוס בהעדר כוח אדם".
בפרסום השני שעליו הוגשה קובלנה, סנדה אמר: "עדיף להיות חייבים לבנק הרבה ולא מעט. אם הבנק נותן – תיקחו… תהיו חייבים להם הרבה, תקבלו הפטר מהחובות. תהיו חייבים להם מעט, אתם תשלמו את הכל".
מי שהגיש לוועדת האתיקה את התלונות נגד סנדה הוא בכיר במשרד המשפטים, עו"ד אשר אנגלמן, מנהל אגף חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שאחראי על מינוי נאמנים וניהול עשרות אלפי תיקים נגד חייבים בכל שנה.
אנגלמן שלח את התלונה ישירות אל תיבת האימייל של עו"ד מושקוביץ, יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין, וביקש לפתוח בהליכים נגד סנדה.
הוועדה בראשות מושקוביץ המשמשת כקובלת (מאשימה) בבתי הדין של הלשכה, דנה בבקשה של אנגלמן והגישה קובלנות נגד עו"ד סנדה בגין עבירות על כללי האתיקה המקצועית.
הקובלת טענה כי העו"ד פרסם פרסומת אסורה, העלה טענות מטעות, התנהג באופן שאינו הולם ופגע בכבוד המקצוע.
מסלול עוקף מחוזי
סנדה, באמצעות עו"ד טל אבריאל, העלה טענות הגנה נגד ניגודי העניינים של יו"ר ועדת האתיקה, מושקוביץ, שניהלה את ההליכים.
עו"ד אבריאל טען שלמושקוביץ יש אינטרס פרטי, בגינו הוא היה חייב להדיר עצמו מטיפול בתלונות.
מושקוביץ עצמו מתמחה בתחום חדלות פירעון, והוא מקבל על בסיס קבוע מינוי כנאמן ומטפל בתיקים המועברים לו מהאגף בראשות עו"ד אנגלמן במשרד המשפטים.
זה אותו אנגלמן, שתחת כובעו הבכיר הגיש גם את התלונה נגד עו"ד סנדה – ישירות למושקוביץ, למרות שלפי הכללים היה עליו לפנות לוועדת האתיקה המחוזית (ולא ארצית).
ועדת האתיקה טענה בתגובה כי "לעיסוקים של מושקוביץ במשרדו הפרטי אין קשר לעניין", וכי את המינויים למשרדו כנאמן בתיקים הוא מקבל ממנהל מחוז ירושלים במשרד המשפטים, ולא מהממונה הארצי אנגלמן (הנמצא בדרגה מעליו).
מושקוביץ טען גם כי ההחלטה להעמיד לדין את עו"ד סנדה, התקבלה על דעת ועדת האתיקה כולה ולא על דעתו בלבד.
שורש ההליך
דייני בית הדין המשמעתי המחוזי – עו"ד יוסי בן-דוד, עו"ד אורי וולובלסקי ועו"ד יאיר הרשקוביץ – דחו את ההסברים של מושקוביץ וקבעו כי על יו"ר ועדת האתיקה הארצית היה למשוך את ידו מבירור תלונות של אנגלמן, וכי הוא פעל בניגוד עניינים בוטה.
"הפגמים במעורבות יו"ר הוועדה בטיפול בתלונה בוהקים כזוהר הרקיע", נכתב על התנהלותו של מושקוביץ.
בית הדין קבע כי הפגמים בהתנהלותו "מגיעים לשורש ההליך, לאור תפקידו של יו"ר הוועדה כנאמן בשכר אצל המתלונן אנגלמן… בין המתלונן ליו"ר הוועדה מתקיים יחס של תלות ושליטה של האחד על עניינו של האחר".
בית הדין הדגיש כי שני חברי ועדת האתיקה, ביניהם סגן מנהל מחוז ירושלים באגף של אנגלמן, הדירו את עצמם מההצבעה על הגשת הקובלנות נגד סנדה, בשל ניגוד העניינים.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
לפי בית הדין, על יו"ר הוועדה מושקוביץ היה לנהוג באותו אופן – "בבחינת העומד בראש המחנה, עיני כל הקהל נשואות אל פועלו ואין להשלים עם הניסיון לצמצם באופן מלאכותי את מעמדו".
נוכח התנהלות יו"ר הוועדה, בית הדין קבע כי "קיום ההליך עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות", וביטל את הקובלנות.
מיו"ר ועדת האתיקה הארצית עו"ד מושקוביץ לא התקבלה תגובה.
